למגע חשיבות רבה מהרגע הראשון בו התינוק יוצא לאוויר העולם. המגע נותן תחושת ביטחון, מרגיע, מחזק את המערכת החיסונית, נותן הכרה לגבולות הגוף ותחושת יציבות. עיסוי תינוקות הוא דרך תקשורת, הוא השפה הראשונה שהתינוק מצליח "להבין" עם בואו לעולם, גם ללא ידיעתו אותה.

מרבית ההורים מרגישים חסרי ידע וחוסר ביטחון כאשר הם נוגעים בתינוקם בפעם הראשונה, הם נוגעים בו בעדינות כדי לא "לשבור" אותו, איכות המגע ואופן המגע משפיע על התינוק, ומגע נכון יקנה לתינוק ביטחון, לעומת זאת מגע עדין מדי הנובע מחוסר ניסיונו של ההורה, עלול לגרום דווקא לתחושת חוסר ביטחון. פעמים רבות הורים נתקלים בסביבה אשר אינה נותנת מענה לשאלותיהם וכך נשארים ללא ידע ובתחושת סקפטיות לגבי יעילותו של הטיפול במגע וסגולותיו החשובות, הן בפן המנטלי- תקשורתי, בו נוטים בחלקם להטיל דופי מפאת חוסר אמונה, והן בפן הפיזיולוגי, בו מטילים דופי מפאת חוסר ידע ופחד מגרימת נזק, ולכן אינם מצליחים לתקשר עם התינוק ולהרגיעו. עבודה זו נועדה לתת מענה לסוגיה זו.

​

​

הפן הפיזיולוגי

מאז ומעולם היה המגע חלק בלתי נפרד מהטיפול בתינוק, ניתן לראות כי בימינו המגע הוא נושא אשר מתחיל לחזור למודעות החברתית וחשיבותו ויעילותו הנם שוב על סדר היום. למגע יתרונות רבים כמו חיזוק הקשר בין הורה לתינוק, עידוד התפתחות גופנית ושכלית, הוא מייצר גירוי לשלל מקומות בגוף החשובים להתפתחות התינוק והוא מעניק ביטחון ונינוחות.

גלעד נעמן במאמרו "חשיבות המגע לתינוקות" מדבר על חשיבות המגע וכיצד הגוף פועל.

נעמן מדבר על עור גופינו ועל תפקידו החשוב בחילוף החומרים, בוויסות הטמפרטורה, בהגנה מפני פגיעות חיצוניות, חום, קור, כאב ומגע. במהלך תשעת החודשים של התפתחות העובר ברחם, עורו מגורה באופן תמידי על-ידי דחיפות קצביות המועברות דרך מי השפיר. התכווצויות הרחם הן החיבוק או גירוי העור הראשון של התינוק, ומגע האם הינו החלופה הנדרשת לשם שימור יכולת התפתחותו התקינה.

בנושא הקוגניטיבי, מסביר נעמן על ההשפעות הביולוגיות שיש למגע, כאשר ישנו מגע נכון ואיכותי, משתחררים במוח כימיקלים אשר אחראים להבשלה תקינה של מערכת העצבים המרכזית ולהתפתחות התינוק. גם בתחום הלמידה למגע יש השפעה רבה, כאשר נוצר מגע עם חפצים שונים פועלים חושים אחרים אשר מובילים להתפתחות גדולה יותר של המוח וכך נבנות רשתות עצביות מורכבות יותר וישנו יותר פוטנציאל ללמידה.

המגע משרה תחושת ביטחון על התינוק ועוזר לו לפנות קשב וערנות לחקר ולמידת הסביבה.

 

 

המגע כצורך קיומי- התפתחותי

תינוקות מגיעים לעולם עם מטען גנטי שיש בו פוטנציאל שכלי, רגשי, קוגניטיבי ומוטורי, והתפתחותו/מימושו מושפע בעיקר מחשיפה לסביבה בה הם נמצאים, לתזונה ולגירויים.

בתחום התפתחות הילד קיימת הסכמה שמגע וגירוי נחוצים להתפתחותו הבריאה של התינוק.

התינוק זקוק למגע כצורך קיומי הישרדותי, החל מהיותו עובר. בהמשך, מיד עם יציאתו לאוויר העולם, מגע עור בעור (חיבוק האם ללא שמיכה או מגבת) מיד אחרי הלידה מבטיח שגוף התינוק יאוכלס בחיידקים של אמו. מנגנון זה ביחד עם ההנקה נחשב כמרכזי במניעת מחלות אלרגיות.

בנוסף, אלמנט העיסוי חשוב ממעלה ראשונה, שכן הוא מעודד התפתחות יצרים הישרדותיים הנחוצים להמשך חייו של הרך בניהם עליה במשקל, בניית קשרים נוירולוגים במוח, גירוי השרירים וגירוי מערכת העיכול, העוזר לה ליצור יכולת ספיגה טובה יותר.

העיסוי מרגיע את התינוק ומלמד אותו להירגע ולהשתחרר. ההרפיה מגדילה את יכולת קבלת הגירויים מהסביבה וכתוצאה מכך משיגים טונוס שרירים משופר. המוח מפסיק לייצר הורמון מתח ומייצר את הורמון האוקסיטוצין שמרגיע (הורמון האהבה). 

 

אלמנט נוסף המושפע ממגע ועיסוי הנו השלד ומערכת העצמות, שכן התינוק נולד עם שלד סחוסי, המאפשר לו להיות בתנוחה מכווצת בעודו ברחם. לאחר הלידה מתחיל תהליך של חילוף תאי הסחוס בתאי סידן, אלא שאלו מתחלפים ע"י גירוי בתנועה, מה שיוצר פרדוקס, שכן התינוק בחודשיו הראשונים מוגבל בתנועותיו, ולכן תהליך זה של הטבע דורש "סיוע מבחוץ", לשם כך גורם הטבע "לצורך אימהי" לאחר הלידה, זהו הצורך של האם לגעת בתינוקה ללא הרף, וכך נפתר הפרדוקס. המגע בתינוק מעודדת את העצמות לגדול ובעקבותיהן גם מערכת השרירים.

​

​

מחקרים וממצאים

כבר במאה ה-18, תועדה תופעה של תמותת תינוקות מוגברת בבתי מחסה. כשני שלישים מהתינוקות הנטושים מתו לפני שמלאו להם שנה. ההנחה הרווחת הייתה כי התנאים בהם מוחזקים התינוקות בבתי המחסה מעודדים תחלואה והם הגורם העיקרי לנתון הקשה. בתקופת סוף מלחמת העולם שנייה התפתחה גישה אשר אסרה מגע עם הילד בבתי המחסה. בארה"ב של תחילת המאה העשרים היו הנחיות מדויקות כיצד לגדל את הילדים וחלק מההנחיות היו להימנע ממגע, נישוק, ליטוף ועירסול של התינוקות כדי להימנע מהפצת מחלות. חלק מההנחיות היו לגדל אותם במקום נקי בתנאים מבוקרים והימנעות מזיהומים.

גישה נוספת אשר התפתחה בעקבות רצונם של הורים לשלוח את ילדיהם מאזורי מלחמה למשפחות אומנות שיטפלו בהם בבטחה, גם כן העלתה ממצאים קשים. פסיכולוגים אשר בחנו את מצבם של הילדים ראו כי רובם המוחלט של הילדים סבל מתסמינים נפשיים כגון חוסר עניין בסביבתם, אדישות למידע מהבית משפחתם, חזרו להרטיב בלילות, סבלו מהפרעות שינה וסיוטים, אך בניגוד לתסמינים הנפשיים, הצפויים במידת מה, הייתה גם השפעה פיזיולוגית מפתיעה ביותר שניכרה בחלקם הגדול של הילדים, למרות שהותם במקום נקי ובתנאי מחייה ראויים וסבירים הילדים סבלו מזיהומים שהיו שכיחים בקרב ילדים המאושפזים בבתי החולים.

כתוצאה ממצאים אלו, החלה להתגבש הגישה אשר שללה את העקרונות הרפואיים המקובלים ותמכה במגע בתינוק כדרך להבטחת איתנות בריאותו והתפתחותו.

​

 

דוגמאות מעולם העיסוי

להלן דוגמה להשפעה פיזיולוגית ישירה של תרגילי עיסוי על מערכת העיכול:

כיוון העיסוי הוא תמיד כלפי מטה ועם כיוון השעון, חשוב לציין ספציפית כי עיסוי הבטן מתבצע בחלל הבטן, מתחת לצלעות ועד המפשעה כולל, מערכת העיכול של תינוקות עובדת מהר ולכן כ-15 דק' לאחר הנקה וכ-20 דק' לאחר תמ"ל אפשר לבצע עיסוי בטן.
במידה ועושים עיסוי מיד לאחר האוכל יש לעשות את העיסוי ביד כבדה, שטחית ולא עמוקה.
מתחילים ומסיימים עיסוי בטן עם יד שקטה ורגועה ברוחב הבטן (זרת כלפי מעלה).

"גלגל מים"- יד רודפת יד וגורפים את הבטן כלפי מטה מתחת לצלעות ועד המפשעה כולל.
"גלגל מים קטן"- (לא אחרי אוכל!!!) מתאים כשיש גזים / קוליק (למי שאין בעיה במערכת העיכול, אין צורך לעשות) יד אחת מחזיקה את כפות הרגליים לכיוון התקרה בכדי להרפות קצת את הבטן והיד השנייה עושה גלגל מים קטן בין הטבור למפשעה (בעיקר הזרת עובדת).

"ספירלה"- סיבובים עם 3-4 אצבעות ביד שטוחה ועם כיוון השעון סביב הטבור (לא עליו), לאט לאט. בצורה הדרגתית אפשר להיכנס עמוק יותר אם מתאפשר. אפשר יד רודפת יד או בשתי ידיים (שמש וירח) אבל תמיד בצורה מעגלית עם כיוון השעון.

"גל"- היד היא לרוחב הבטן- מחממת ומרגיעה ו"לשים" (מהמילה לישה) מצד לצד- בסיס כף היד דוחס/דוחף לכיוון הטבור וכריות האצבעות דוחסות לכיוון הטבור. היד לא זזה, היא רק עושה פעולת לישה (עולים על המעי העולה והיורד).

לבסוף יד שקטה ורגועה על הבטן (אפשר גם להחזיק כאשר יש מעט לחץ ואז לשחרר- זה עשוי לעזור לתינוק שהבטן שלו מכווצת להרפות) ומסיימים בגריפה של כל הגוף מטה.

 

לסיכום

המגע חשוב להתפתחות התקינה של תינוקכם ונותנת לו נקודת פתיחה טובה לחיים, המגע מתחבר לאזור התחושתי במוח ומשרטט לתינוק את גבולות גופו, וכן יוצר ביניכם חיבור של גוף ונפש. לכן הרבו ללטף, לחבק ולעסות את תינוקכם, והוא ישיב לכם את אהבתו.

​